הכרעת דין בתיק תפ"ח 34278-12-11

על-פי כתב האישום, בקיץ 2004 החל הנאשם לתכנן כיצד לשדוד את המנוח, לאחר ששמע כי הוא מחזיק סכומי כסף במזומן וסבר כי המנוח פדופיל המפתה צעירים וצעירות וקונה מהם שירותי מין. במהלך התכנון הציע הנאשם לחברו שי כהן להיות שותף לשוד, אך שי סירב. ביום 9.8.2004 בסמוך לשעה 18:00 החליט הנאשם להוציא לפועל את תוכניתו, ניגש למנוח סמוך לבנק בכיכר ציון, קשר עמו שיחה, השניים הלכו משם יחד לחדרו של המנוח, כשהנאשם נושא עמו שקית ניילון ובה סכין מטבח וכפפות ניילון באמצעותם ביקש לממש תוכנית השוד. לאחר היכנסם לחדר, המנוח התפשט מכל בגדיו, ובזמן זה לבש הנאשם על ידיו את הכפפות, הוציא את הסכין, התנפל על המנוח והחל לדקרו לאחר שהחליט להמיתו. המנוח ניסה להתגונן, נאבק בנאשם, צעק לעזרה, אך הנאשם המשיך לדקרו, מעל 130 דקירות בכל חלקי גופו, מהן 70 בגב, חלקן חדר עד ללב, לריאות ולכבד, ועוד 55 דקירות בחלקי גוף שונים. הנאשם חיפש כסף בבגדי המנוח ובחדר ולא מצא. שכני המנוח ששמעו צעקותיו דפקו בדלת, אך הנאשם ענה שהכל בסדר ולכן עזבו, ואז הנאשם נטל את בגדי המנוח המוכתמים בדם, יצא דרך החלון וברח מהמקום אל ביתו של שי, ממנו ביקש לעזור להעלים את הסכין והבגדים אך שי סירב. הנאשם נפטר בעצמו מחפצים אלה. בסמוך לשעה 20:00 הצליח המנוח לקרוא לעזרה מבעד לחלון חדרו ושכנים הזעיקו את כוחות ההצלה, טיפלו במנוח, אולם הוא מת מפצעיו תוך זמן קצר.

בתשובתו לכתב האישום, אישר הנאשם כי הכיר בצורה שטחית את המנוח לפני מותו והבין כי המנוח הוא פדופיל אונס ילדים, שמפתה צעירים וצעירות וקונה מהם שירותי מין, הן בתמורה לכסף והן בתמורה למשקאות אלכוהוליים, לכן החליט לגנוב את כספו. הנאשם אישר כי חברו שי היה בסוד העניינים אך לא השתתף באירוע. הנאשם הודה כי נפגש עם המנוח ב-9.8.2004 בשעה 18:00, הציג עצמו בשם בדוי אך כן מסר למנוח את כינויו הרווח בעיר. בסוף השיחה הלכו השניים לביתו של המנוח. הנאשם הודה כי הביא עמו לבית המנוח שקית ובה סכין וכפפות. הסכין נועדה להגנה עצמית למקרה שמעשה הגניבה יסתבך, ללא כל כוונה לעשות בו שימוש. הנאשם אישר בתשובה כי לאחר שיחה קצרה בחדר, המנוח התפשט וניסה לאנסו או לבצע בו מעשה מיני חמור. הנאשם כפר בטענה כי התנפל על המנוח והחל לדקרו לאחר שהחליט להמיתו, והשיב כי הניח את השקית על השולחן, המנוח הגיח מאחוריו, תפס את הסכין, הצמידה לחזהו של הנאשם ואיים עליו שאם לא יבצע בו אקט מיני יפגע בו. הנאשם ניסה לזוז וסירב, בשלב זה דקר המנוח את הנאשם בחזהו, התפתח מאבק בין השניים כשמטרת הנאשם להיחלץ חי. תוך המאבק הצליח הנאשם להוציא מידי המנוח את הסכין ותוך מאבק החל להניף את הסכין ולדקור את המנוח בלי לשים לב ומבלי להתכוון לפגוע בחלק זה או אחר של גופו והכל על-מנת להגן על עצמו ולהדוף את תקיפתו של המנוח שהיה איש חזק. הנאשם אישר את מספר הדקירות הרב לפי הדו"ח הפתולוגי, טען שחלקן שטחיות. עוד אישר הנאשם כי נטל את בגדיו של המנוח בזמן שנמלט מהדירה. כמו כן הודה, כי כאשר המאבק הסתיים, דפק מישהו בדלת והנאשם ענה שהכל בסדר. עוד אמר בתשובתו, כי אכן הגיע לביתו של שי לאחר האירוע שם קיבל טיפול רפואי ראשוני בשל פצע הדקירה בחזהו. טיפול רפואי נוסף בדקירה לא היה. בתשובה נאמר כי אין מחלוקת שהמנוח מת עקב איבוד דם.

תשובה זו ניתנה כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב האישום.

בישיבת ההוכחות הראשונה, 30.5.2012, ביקש הסנגור להוסיף לתשובת הנאשם הדברים הבאים: לאחר שהמנוח תפס את הסכין והצמידה לחזהו של הנאשם, הוא הכריחו לבצע בו מין אוראלי והמנוח פלט את זרעו לפיו של הנאשם. לאחר מכן ניסה המנוח לאנוס את הנאשם. בשלב זה, כשהנאשם דקור, התפתח מאבק בו הצליח הנאשם לקחת בחזרה את הסכין מהמנוח. התפתח מאבק לחיים ולמוות, במהלכו בוצעו דקירות. הסנגור הבהיר, כי התוספת המאוחרת היא בשל קושי של הנאשם לחשוף, בהיותו עציר, כי נעשה בו מעשה מיני שלם.

רקע דיוני ועובדתי

2.         בתאריך 9.8.2004 בשעה 20:00 לערך ראו עוברי אורח את דמות המנוח כשפניו מכוסים בדם מבעד לחלון חדרו ושמעו את גניחותיו וקריאתו לעזרה. מי מהם התקשר למד"א בשעה 20:03 (נ/18) וכוחות העזרה וההצלה, לרבות מכבי אש, הגיעו כדי לחלץ את המנוח הפצוע. הדלת לחדר הייתה נעולה, לכן נפרצה. לאחר טיפול ראשוני התגלה קושי להוצאת המנוח על אלונקה, ולבסוף הוא הוצא דרך החלון, בוצעו ניסיונות החייאה שלא צלחו ותוך כשעה המנוח נפח את נשמתו ליד הבניין.

3.         המנוח נמצא ערום, בגופו חתכים, דקירות, פצעים רבים. בכף יד ימין וכף יד שמאל נמצאו שערות. בחדר הקטן היו כתמי דם רבים וגדולים על הקירות ועוד משטחים שהיו בו. בחדר לא נמצאו בגדים. אורכו של החדר כשלושה מטר, רוחבו כשני מטר והייתה בו מיטת יחיד, משטח כיור קטן, משטח שיש קטן צמוד לו וארונית (ת/20).

4.         חקירת המשטרה התמקדה באפשרויות שונות ואף התייחסה למידע ושמועות על הרגליו המיניים של המנוח, אולם החקירה לא העלתה חשוד כלשהו.

5.         בשנת 2011 גייסה המשטרה לצרכיה סוכן משטרתי, יניב כהן, בעל עבר בעבירות סמים ורכוש. הסוכן סיפר למפעילו כי לפני מספר שנים היה מעורב בעסקת סמים עם שניים אחרים, אך בתיאום עמם נטל על עצמו את האחריות לאשמה ואילו השניים שוחררו, ובתמורה הבטיחו לו כי ידאגו להכניס לו כספים לצרכי קנטינה בכלא. אחד מהשניים הוא הנאשם. משבוששו הכספים להגיע ליניב הכלוא, הוא התקשר טלפונית אל הנאשם וזה הסביר לו, כשהוא נסער, שאינו יכול לעמוד בהתחייבותו, שכן היה מעורב בשוד ו"פירוק" של אדם פדופיל באזור חרדי. יניב הוסיף כי הנאשם אמר לו: " קרה בלגן. מישהו התפרק. שוד נשדד. קרה איזה טעות" (עמ' 102 לפרוטוקול). מפעיל הסוכנים בדק מידע זה עם מחלקת החקירות ונבדקה אפשרות כי סיפורו של הסוכן נוגע לעניינו הלא מפוענח של המנוח. ביום 18.10.2011 הקליט הסוכן יניב כהן שיחה בינו לבין הנאשם ובה הנאשם קשר עצמו למנוח ולאירוע מותו (ת/38 עמ' 21-25).

6.         הנאשם נעצר ביום 5.12.2011, הוחשד ברצח בכוונה תחילה. באמרותיו הראשונות (ת/1-ת/3) שמר על זכות השתיקה, אך במהלך גביית האמרה הרביעית ביום 8.12.2011, אמר לחוקריו כי מדובר באירוע שמציק לו והחליט לומר את האמת, סיפר כי הגיע לדירה עם המנוח במטרה לגנוב את כספו ולשדוד אותו, הדברים התפתחו אחרת, לבסוף יצא מהחלון וברח מהמקום עם בגדי המנוח והגיע לבית חברו שי כהן (ת/4). הנאשם נחקר 4 פעמים נוספות (ת/5-ת/9) ולמעט שינויים מסוימים, חזר על גרסתו הקושרת אותו לאירוע מותו של המנוח. חברו דאז של הנאשם, שי כהן, אחיו של הסוכן, מסר אמרה ביום 7.12.2011 (ת/62) בה אמר כי הנאשם פנה אליו ביום המקרה, 9.8.2004, והציע לו להצטרף לשוד של המנוח, הוא סירב לו, בחלוף מספר שעות הגיע אליו הנאשם עם שקית שחורה, סיפר שהייתה לו תקרית לא נעימה בה היו דקירות, והנאשם אינו יודע אם האיש גוסס או נרצח.

7.         אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות הבאות:

א.         הנאשם חשב והאמין כי המנוח הינו פדופיל והוא חשק בכספו.

ב.         ההכרות בין השניים הייתה שטחית וכללית ולמרות זאת בפגישה ביניהם ביום 9.8.2004 בשעה 18:00 הם הלכו יחד ובהסכמה מכיכר ציון לחדרו של המנוח ושהו יחדיו בחדר. פניו של הנאשם גלויות וכינויו ידוע למנוח.

ג.          הנאשם בא לפגישה עם שקית ניילון לא שקופה ובתוכה סכין מטבח וכפפות חד פעמיות.

ד.         זמן מה לאחר שהגיעו לחדר, המנוח התפשט מבגדיו.

ה.         על גופו של המנוח נמצאו דקירות רבות כדלקמן (ראה דו"ח פתולוגי של ד"ר נחמן - ת/18 וצילומים - ת/19): 70 פצעי חתך ופצעי חתך/דקירה בגב. חלק מתעלות הדקירה הגיעו דרך הריאה השמאלית עד הלב וחלק נוסף מהדקירות בגב הגיע דרך הריאות לכבד. כמו כן, נמצאו 55 פצעי חתך ופצעי חתך/דקירה בפנים, פצעי שפשוף לרבות שריטות בפנים, בגב ובגפיים העליונים. בנוסף, נמצאו פצעי חתך-שריטה בצוואר, פצע חתך/דקירה בפין, פצעי חתך וחתך/דקירה בגפיים העליונות, שני פצעי חתך/דקירה בירכיים.

על-פי עדות ד"ר נחמן פצע חתך מוגדר ככזה כאשר אורכו יותר מעומקו, פצע דקירה עומקו גדול מאורכו ויש פצעי ביניים הקרויים חתך/דקירה. עוד ציין ד"ר נחמן כי על גופו של המנוח נמצאו פצעי הגנה האופייניים למי שמתגונן מתקיפה ודקירות (פרוטוקול עמ' 221-224). על-פי חוות דעתו של ד"ר נחמן, שאינה שנויה במחלוקת, סיבת המוות הינה נזק חמור ללב ולריאות בשילוב עם אובדן דם ניכר בגלל חבלות רבות מרובות בגב.